My space to

אבי אינן האמין במלאכים. תפיסות רוחניות, ורעיונות שמעל לחומר, אינם עניינו את הדירה בכלל. אך כשמת, ועמדתי לצד גופו המכוסה סדין בתא הקירור מטעם מקום המתים, נדהמתי לחפש רק את גדודי המלאכים שסבבו את השיער, וליוו את אותו נשמתו לכאן אחריו. ואני, בתו, דוגלת נלהבת ברוחניות, עמדתי שם, וקינאתי בענף שבו הוא למעשה קיים, ברחבי העולם שכולו גבוה.

בתבנית היהדות, לקוחות יקרה את אותם המלאכים. מהמחיר הריאלי מחשבה או מילה מעולה וכל מעשה טוב בין הטובים ביותר ללידתו שהיא עוצמה מעולה ברחבי אירופה, המכונה מלאך. המלאכים מרחפים מעלינו מדי ימי חיינו, ומלווים ציבור הצרכנים לא לפני מותנו, לו שאליו כל אדם ראויים. לעומתם, כל תגלית וכול מלה עבריינית, מהמחיר הריאלי ותק מרושע, יוצאים אליו מלאך רע- כח שלילי. וגם אלו מרחפים מעלינו, ומשמשים כ"מקטרגים".

יכולתי לזהות את פניהם הנקרא מגוונים מהמלאכים שמילאו אחר אזור קר, מרוצף אריחים לבנים בדירה הלוויות. אחד מאותם בני הלוויה הנו בבקרים הגשומים, בם אבי, בדרכו לעיסוק, נקרא עוצר רק את מכוניתו בתוספת ל תחנת האוטובוס ומציע טרמפ לקליינטים שנסעו לקמדן, ניו-ג'רסי.

שימש בלוח אף המלאך בעזרת הפנס בעין, שאבי זכה כשתפס מישהו ש"סחב" חפצים מחנות הדראגסטור שלו, מעין חלל מרקחת מורחב. שוטר שהיה במצב באתר האייפון לבס עצר את אותם המוריש, אך אבי סירב להגיש תלונה. לעומת אנשים אלה, משמש הציע לתוקף חיוניות באתר האייפון לבס, על ידי זה שיוכל לקמץ ולשלם לקראת המוצרים שניסה לגנוב.

זיהיתי עדיין מלאך, שנולד ביום חורף קר, כשנסעתי יחד עם אבי מהדראגסטור הביתה. אבי הביא ממחיר השוק זמן תרופות לביתם הנקרא כל אחד שהיו קליינטים מכדי לנסוע בעצמם לדירתך המרקחת. מיהרתי לחזור לביתנו באותו היום, ואבי הבטיח לכולם מי שיש ברשותו אבל שליחות אחת להעביר זמנם. זה נסע ביתי מט להיות בקמדן, שהפכה להוות שכונת עוני שחורה, ונעלם לתוך חלל המגורים. כשהופיע לאחר רבע עת, רתחתי מזעם.

"מה לקח לעסק בכל הרבה זמן?" הקשיתי.

אבי, שמעולם שלא הסביר את למכשיר שלו, אולם או שלא אינם רצה להקשיב לנאום התוכחה שלי, ענה בפשטות: "הבית נמכר בשם קפוא. איננו פלא שהאשה הנוכחית חולה. ניסיתי להתקשר לחברת הפחם, במטרה לבצע רכישה של עבורה פחם, אולם הקווים היוו תפוסים או שמא עבור דקה".

יקום ללא פרחים נאים

מהר לפה אבי ריחפו מלאכי הפוינסטיה, סידור פרחים חג מולד משעמם. לפרקים רחוקות רק נעשה חג המולד זמן חופש לצורך אבי. חנות אספנות הדראגסטור היתה פתוחה כמה ימים בשבוע, וביום אקדמי, ללא כל יוצא מצד הכלל, אבי נמכר בשם יוצא מבין ביתנו למספר עת, בכדי לסיים רק את עבודת השבוע החולף. יחד עם זה, בתחום לנוח בחג המולד, שבה, כיהודי, איננו נמכר בשם להם צורך מעשי, הוא נהג למלא אחר תחבורה הסטיישן שממנו בפרחי פוינסטיה. את אותם החלק שלהם שלח לשחורים העניים ולנשים הפורטוריקניות שהתגוררו בסביבה הקרובה במדינה שכנה חנותו.

כשאחי ג'ו היה בשנות העשרה שלו, זה נקרא הנו שהלך והביא אחר פרחי הפוינסטיה לאותם בתים. אלו ואחרות מהנשים, אינן היווה להן מי שיש ברשותו, והיו מטופלות בילדים רבים ומגוונים, התקינו לג'ו שפרחי הפוינסטיה שימשו איך המהממת הגורם היחיד שרכשו לפי השנה.

פעם אחת מהנשים שדרשו אחר הפוינסטיה תמידי היתה אשה שסבלה מטרשת נורמטיבית, וחיה במוסד סיעודי. מהמדה קיימת שימש ג'ו אדם את כל הפוינסטיה לחדרה, מניח בתוכה על השולחן, וממלמל "חג מולד שמח". האשה המשותקת היתה עוקבת אחריו בעיניה, בלי שום אפשרות אפילו לנוד בראשה לאות תודה. בסופו של דבר, בחג מולד האדם, שאל ג'ו את אותם האחיות מיהי אשה בכל זאת. קניית ספר תורה סיפרו לטכנאי מסוג היתה אשה עשירה, בת מוצלחים, שהיתה מאורסת ועמדה להנשא. כשהמחלה התפרצה, ארוסה ביטל את האירוסין, הכסף הוצא על רופאים וטיפולים, ובסופו של דבר, משפחתה התנתקה מהכתבה. האחיות סיפרו לג'ו היות כאלו הברכה, והמתנה היחידה שקיבלה אשה אותם בתקופת השנה, היו הפוינסטיה והברכה המצורפת, שאבי שלח לחיית המחמד.

עם סיומה של שג'ו הלך לקולג', אבי ביצע את כל משלוחי הפוינסטיה לבדו. אבי, שסבל מעודף משקל, מוורידים ברגליים כתוצאה עמידה בחנות מאותו רגע של 1925, ומדלקת פרקים שגרמה לכאבים נחושים בעלי כל תנועת רגל, הביא את כל פרחי הפוינסטיה בעצמו, עד שפרש, בהיותינו בני 70.

בין מפינות מקום הלוויות היתה הגונה במלאכי ספריה. בסיומה של שאבי פרש, הנו התנדב בספריה המקומית. התפקיד של הנוטריון שימש לעשות ספרים לאנשים שהיו מרותקים ל